כל האמת על… משהו

מאז שהחדשות, האינציקלופדיה, הדעות והפרשנויות שלנו

עברו למרחב האינסופי שבו הכל מותר – האינטרנט,

ולמילים אין היסטוריה ויש להן רק לייק,

אני רואה הרבה את הביטוי: "כל האמת על…"

כל האמת על הנגיף.

כל האמת על g5.

כל האמת על ריטלין.

כל האמת על החרדים.

כל האמת על מוצרי חלב.

כל האמת על תיקי נתניהו.

כל האמת על ניתוח אף (מאת מכון שמבצע ניתוחי אף).

**

אי אפשר לסכם את כל האמת בכתבה.

גם לא בוידיאו של 15 דקות.

אי אפשר לתפוס אותה או לאחוז בה.

אי אפשר להביט בה דרך זוג עיניים אחד.

היא מורכבת, יפהפיה, עטופת שכבות שאף אחד לא יכול לפרום.

היא תמיד יודעת יותר ממך.

וגם אם תתקרבי לגעת בה, היא עדיין תהיה רחוקה,

כמו כדור בדולח מוקף באור זוהר שאי אפשר לחדור.

אנשים מתיימרים להגיד שהם יודעים את כל האמת, דרך המסך!

כי הם קראו משהו שכתב מישהו שיושב גם הוא מאחורי המסך.

וכמה אמת אפשר למצוא שם, בעולם של מסכים?

בקושי תוכלי למצוא את האמת גם אם תלכי בעצמך למקור ותגעי בידיים שלך,

ותשמעי באוזניים שלך סיפורים של אנשים שחוו משהו באמת,

גם אז – זו לא תהיה כל האמת.

**

אני אפילו לא יודעת את כל האמת על עצמי.

אני עוד מחפשת אותה.