"והיה כעץ שתול על פלגי מים…"

פירות טריים נתלים על העצים, מגיחים בשלל צבעים אחרי ימות הגשם.

סימנים של התחלות חדשות מלוות בריח מתקתק.

כמה דומים הם העצים לבני האדם, כמה דומים הפירות לאהבה.

ט"ו בשבט לאילנות, ט"ו באב לאהבות.

 

"כי האדם עץ השדה".

על כל אדם למצוא את האדמה המפרה אותו,

לטעת בה את שורשיו.

הם יהיו חוזקו, כשיסבוב במחזוריות אינסופית של פריחה ושלכת.

 

אלוהים מבקש לשמור על העצים, והם בתמורה גומלים לנו בנדיבות.

חוסים עלינו בצלם, מעניקים לנו את פירותיהם, מקריבים את גזעם.

כמו בני אדם, כמו אהבה.

 

**

 

פירות ואהבה דורשים סבלנות,

ועם החום וההשקיה תזכה במתיקות שאין כמותה.

אתה לעצמך, וסביבתך לך.

כשאתה נטוע איתן באדמתך, הרוח אינה יכולה לך.

 

כמו העץ, אין האדם זקוק להרבה,

יסודות העולם מעניקים לו את כל צרכיו.

גם את כל מבוקשו.