זה פוסט מספר 100

אני מתרגשת.
כתבתי 100 פוסטים.
100 מחשבות שתורגמו למילים.
100 רגשות ששותפו עם קרובים ועם זרים.
100 הסתכלויות בתוך מעמקי נפשי.
100 התרגשויות של מה יחשבו הפעם.
100 גאוות של שוב עמדתי ביעד שלי.

**

כשאתה יוצא לדרך, אתה לא חושב על הצעד ה-100.
אתה פשוט צועד.
לפעמים אתה נותן לדרך להוביל אותך, ומקווה שהיא תתעקל לכיוונים טובים,
לפעמים אתה סולל אותה בעצמך, לומד עליה ועליך תוך כדי.
אתה לא יודע איך הדרך תראה אחרי שנתיים של צעידה,
אתה רק יודע שזו הדרך שאתה רוצה לצעוד בה.

**

לא חשבתי שאני באמת אתמיד שבוע אחר שבוע.
יותר מזה, לא חשבתי שיהיה לי בכלל מה להגיד.
אם הייתי מקשיבה לקולות האלו בתחילת הדרך,
לא הייתי מגיעה לפוסט הזה.

**

והגעתי. כי בפוסט הראשון לא חשבתי על הפוסט ה-100.
פשוט כתבתי.

**

אל תיתן לפחדים של אמצע הדרך,
למנוע בעדך מלצאת אליה.
פשוט צא.

**

חגיגות ה-100 הזכירו לי כמה פוסטים שכתבתי מזמן,
כאלו שבכלל לא זכרתי שכתבתי.
יש פוסט שזכור לכם במיוחד?
אני אשמח לדעת 🙂

אלו הפוסטים האהובים עליי:
26 תובנות לקראת גיל 26
מתנות לא מחזירים
"הכוכב השני מימין, וישר עד הבוקר"
לפני שלומדים על העולם

IMG-20131215-WA0008

2 תגובות הוסף תגובה

  1. יולי הגיב:

    "אל תיתן לפחדים של אמצע הדרך,
    למנוע בעדך מלצאת אליה.
    פשוט צא."

    מדהים. אהבתי מאוד.

    1. Hili Jeffery הגיב:

      תודה רבה! אפשר לומר שיישמת את זה בצורה המדהימה ביותר!!!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s