ט"ו בשבט הגיע

ט"ו בשבט 1996,

כיתה ד'2 מתארחת בכיתה המעופפת, כדי לדבר על החג.

אמרו לנו להכין שלטים המסבירים איך לשמור על העצים בבית הספר,

ואני הכנתי מבעוד מועד, שלט מחתיכת נייר וכמה צבעים.

אמא הלבישה אותי בבגדים חגיגיים (טייץ ורוד בוהק, כמובן),

וכך בבכורה הטלוויזיונית שלי, דיברתי על עצים.

**

כשאני חושבת על זה,

אני נזכרת איך כילדה תמיד אהבתי עצים.

טיפסתי עליהם, דיברתי אליהם, חלמתי שיהיה לי בית על עץ.

אולי זה כי גדלתי בעיר מלאה פרדסים,

אולי זה כי אני נשואה לאלון,

אבל גם היום, עצים הם הטבע האהוב עליי.

יותר מהים, יותר מהמדבר, יותר משדות.

כי עצים ואהבה קשורים זה בזה.

**

ט"ו בשבט חל בדיוק חצי שנה לפני ט"ו באב, חג האהבה,

שהוא גם היום האחרון לנטיעה על פי ההלכה.

וככה העצים, בדיוק כמונו, תלויים באהבה כדי לצמוח.

בעזרת דאגה, השקייה ובעיקר סבלנות,

הם יניבו את הפירות המתוקים ביותר.

בדיוק כמונו.

**

בכיתה המעופפת הסברתי, כשהשלט מסתיר לי את הפנים,

כמה חשוב לשמור על עצים,

לא לשבור להם את הענפים ולא לתלוש להם עלים.

כי עצים, הם מהקסמים האלו שנמצאים לידנו כל הזמן,

שאנחנו פשוט חולפים על פניהם.

משתמשים בהם ולא מעריכים.

והם ממשיכים לתת.

"וְהַיֶלֶד אָהַב אֶת הָעֵץ מְאֹד מְאֹד. וְהָעֵץ הָיָה מְאֻשָּר".

296878_10150415803348980_1328986716_n

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s