עיניים חומות

פתאום נתקלתי בעיניים חומות גדולות, שהביטו בי משולחן הקפה הסמוך.

המבט הסקרן שלה פגש בשלי,

ותלתלי הזהב השובבים שלה נצצו בשמש.

הסתכלתי בפצפונת בת השלוש וחשבתי כמה נראיתי כמוה.

לא יכולתי שלא לתהות, כמה באמת אנחנו דומות?

**

האם גם הילדים בבית הספר שלה ילעגו לשיער ה"כבשה",

ויחלפו שנים עד שתפסיק להילחם בתלתלים המושלמים שלה, ותבין שהם מי שהיא?

האם גם היא תהיה הכי גבוהה בכיתה,

ותשנא את התחושה המגושמת הזו, ותתפלל להפסיק לגבוה (וכשתגדל, תתהה למה דווקא המשאלה הזו התגשמה…)?

האם גם הילד שהיא תאהב ישבור לה את הלב,

וכשתכתוב לו מכתב היא תגלה שבכתיבה היא יכולה להיות מי שהיא,

היא יכולה להשתחרר, היא יכולה ליצור לה עולם שהוא רק שלה, ומאז היא לא תפסיק לכתוב?

האם גם היא תחלום להיות סופרת, וכל חנות ספרים שתחלוף לידה תדמיין את הספר שלה על המדף,

וכל ספר שתחזיק בידיה תרגיש שהיא כתבה אותו, וכל פעם תדחה את החלום עוד קצת, עוד קצת?

**

האם מתישהו גם היא תפגוש בעיניים חומות גדולות שיביטו בה,

ויזכירו לה מה הילדה הפנימית שבה רוצה שהיא תהיה?

wpid-wp-1439744502887.jpg

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s