בלי תווית מחיר

בין מעברי המרכול והמדפים עמוסי הסחורות,

היא הולכת יד ביד עם אבא,

ויחד הם עוקבים בזהירות אחר רשימת הקניות.

בעגלת הקניות נערמים בזה אחר זה מוצרים,

ארוזים בקפידה ומתהדרים בתווית המחיר שלהם.

כשהם עוברים ליד מחלקת הירקות והפירות,

היא עוצרת, מתבוננת.

בוחנת את ההבדלים שבין עלי הפטרוזיליה הצרים והארוכים המדיפים ריח עדין,

לבין עלי הכוסברה העגולים והקטנים המדיפים ריח חזק.

בוחנת את הכרובית ותוהה איך היא גדלה ומאין היא באה.

בוחנת את האדמה שעוד מעטרת את הפטריות.

היא אוהבת לעמוד במחלקה הזו כי אלו לא מוצרים.

הם תהליכים יפים ומלאים,

של סבלנות, של מאמץ, של הקשבה,

של פעולות עדינות ומדויקות.

היא מתבוננת בכל הצבעים והצורות ושואפת אותם פנימה.

**

גם כשהשנים חולפות, היא ממשיכה להתבונן,

ולחלום שיום אחד כל הירקות והפירות שתאכל יגדלו אצלה בחצר.

שתוכל להתבונן בהם נובטים וצומחים,

שתוכל לחוש את התהליך ואת החיים שלהם.

הם לא מוצרים, אין תווית מחיר שתשקף את ערכם,

ובקרוב, הם יגדלו אצלה בחצר.

13649375_202218766846603_1440220822_n