תמונה מלפני עשר שנים

הי את,

מי שהייתי לפני עשר שנים.

הסתכלי עליי רגע. היית מאמינה?

את שלא היית מוכנה שיראו אותך בלי איפור,

היית מאמינה שאשטוף פנים ואצא מיד מהבית?

ככה בלי כלום, פשוט כי זה יותר נעים לי.

את שאהבת להסתובב עם המצלמה ולתעד את מה שקורה בחוץ,

ידעת שאניח אותה בצד ואסתכל יותר בפנים?

הבנתי שאני כבר לא רוצה רק להשקיף על החיים.

את שהיית רק סטודנטית וחלמת חלומות גדולים ורחוקים,

לא דמיינת שיעבור כל הזמן הזה עד שאבין שחלומות מגשימים בצעדים קטנים,

לא מניחים על מדף ומחכים.

את שהסתכלת עשר שנים קדימה ודמיינת שאהיה משהו אחר –

הפתעתי אותך, נכון?

זה בסדר, זה רק אומר שאני הולכת בדרך שעוד נסללת.

ואני מודה על הדרך הזו. על העבודה הקשה.

על היכולת לצמוח. להיות.

וגם אם אני נראית לך שונה, אל תדאגי,

הייתי שם כל הזמן.

זה רק שעכשיו הגיע הזמן הנכון להיות אני.

7 תגובות הוסף תגובה

  1. יולי הגיב:

    אוף את כל כך מרגשת. ממש עד דמעות ❤

    1. ג'ולסי שלי! איזה כיף שהתרגשת! אוהבת אותך המון ❤

      1. יולי הגיב:

        😍😍

  2. torahandi הגיב:

    להיות. להיות מי שאני. בדיוק מי שאני. רק מי שאני.

    1. כנראה שזה המסע הכי חשוב שלנו, ומשום מה גם הכי קשה.

  3. torahandi הגיב:

    תודה על הפנס שמאיר ולא מפספס את השכבות האלו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s