אני רוצה להתקרב

אני לא רוצה לכתוב "לֵךְ", אני לא רוצה לכתוב "לכו אתם",

אני לא רוצה ללכת שבי אחרי הכעס הזה.

אני מנסה לספוג פחות,

אבל דיווחי החדשות מהטלוויזיה של השכנים חודרים את החלון שלי,

וכבר אין כמעט שיחות עלינו, על החלומות, על החוויות שלנו.

יש שיחות "עליהם", על "אשמים", על קירות סוגרים.

זה לא שאני מנסה להתנתק, ההיפך.

אני מנסה להתחבר.

כי בתוך הקילומטר שלי, יש הרבה אנשים שאני אוהבת.

נכון, אני לא מכירה את רובם,

אבל כשאני יושבת בבקרים בכיכר דיזינגוף,

הם יושבים שם גם.

הזוג עם הקפה והכלבה שלהם שמושכת את הרצועה כדי לרחרח משהו על המדרכה.

האמא שמנסה להשיג את הפעוט שרץ כדי לתפוס את כל הכיכר בשתי ידיים.

הקשיש שיושב מתחת לעץ מרוחק, כדי להיות ולא להיות בין האנשים.

עובד הניקיון שמתאמץ כל כך לשמור על הכיכר נקייה, אבל מה לעשות, יש לו עוד הרבה עבודה…

את כל אלו אני אוהבת.

ולא איכפת לי אם הם היו אתמול בהפגנה או לא.

ולא איכפת לי איזה פתק הם שמו בבחירות.

ולא איכפת לי במה הם מאמינים וגם לא איכפת לי איזה עתיד הם מדמיינים.

רק שיהיה להם איכפת.

**

התמונה הזו צולמה מזמן, כשעוד היה אפשר להתקרב ❤️

5 תגובות הוסף תגובה

  1. יולי הגיב:

    אוהבת אותך ❤

    1. גם אני אותך ג'ולס ❤

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s