35 תובנות לגיל 35

לא מזמן נחשפתי לרעיון של קארל יונג שהחיים נחלקים לשניים.

החלק הראשון נמשך עד גיל 35, ובמרכזו התהוות העצמי שלנו.

המשימה הראשונה מהלידה היא לבנות את תחושת הזהות, החשיבות והביטחון שלנו.

להתרחב אל תוך העולם.

אבל אז אנחנו מגלים,

שהעצמי המודע שלנו הוא לא כל מה שאנחנו.

שם מתחיל החלק השני – החזרה אל העצמי.

העצמי האמיתי.

**

מה שמדהים, שגיליתי את זה בדיוק לפני יום ההולדת ה-35 שלי.

ומה שעוד יותר מדהים, שזה בדיוק מה שאני מרגישה –

אני בפתחו של החלק השני, החזרה לעצמי.

**

למרות שבמשך 7 שנים כתבתי את פוסט יום ההולדת שלי בשיתוף האנשים הקרובים לי,

מרגיש לי נכון שאת הפוסט הראשון של החזרה לעצמי, אכתוב בעצמי.

**

אז אלו 35 תובנות לגיל 35:

  1. הבית הוא המראה למחשבות שלי. כשהוא מבולגן ועמוס, המחשבות שלי מבולגנות ועמוסות. כשהוא קליל ומאוורר ומכיל רק את הדברים שאני אוהבת – כך גם הראש שלי.

  2. הקשרים שלי הם המראה לקשר שלי עם עצמי. ככל שאני כנה ואוהבת יותר אחרים, כך אני כנה עם עצמי ואוהבת את עצמי.

  3. לעשות דברים שמתחשק בלי סיבה, זה חשוב כמו לעשות דברים שצריך עם סיבה.

  4. ליצור סדר יום שמתאים לי זו אמנות. אני כל הזמן קצת משחקת עם השעות ומדייקת את הסדר (למשל, בחורף אני צריכה יותר שעות שינה), אבל המתכונת קבועה: את הדברים המהנים אני עושה מוקדם בבוקר, משימה אחת שאני צריכה לעשות אני עושה בערב, ועוצרת הכל לפני שאני מתישה את עצמי כדי ללכת לישון ברוגע ולא לקרוס למיטה.

  5. אין גבול כמה אפשר לצלול פנימה.

  6. רמת הקבלה של העולם ושל אחרים לעולם לא יכולה להיות גדולה יותר מרמת הקבלה העצמית שלנו.

  7. אני מאמינה שכל הקשיים והמכשולים שאנחנו מתמודדים איתם נובעים מפצע אחד שנפער בילדות. עד שלא נרפא את הפצע הזה, הקשיים והמכשולים האלו ימשיכו לרדוף אותנו.

  8. כשמופיעה הזמנה לעשות משהו חדש שאני לא בטוחה לגביו, בדרך כלל "כן" זו התשובה הנכונה.

  9. מילים הן הכל. מילים שלמדתי השנה בשפות אחרות העניקו לי דרך נוספת לראות את העולם.
    המילים שהכי אהבתי השנה:
    "הוגה" בדנית – יצירת אווירה נינוחה ונעימה והנאה מהדברים הפשוטים, הטבעיים והטובים בחיים, לבד או עם אנשים אהובים.
    "אוקייו" ביפנית – לחיות ברגע, להתנתק מטרדות החיים.
    "טנאלך" באירית – החיבור והקשר העמוק עם האדמה, האוויר והמים שמאפשרים לשמוע את הארץ שרה.

  10. אחד הדברים הכי טובים שאפשר לעשות זה לחזור לתחושה או לידיעה שהיו מאוד ברורות כשהיינו ילדים, אבל למדנו לטשטש בבגרות.

  11. אחת הדרכים להפחית את המשקל מהכתפיים היא לשחרר את מה שחשבנו שיהיה.

  12. ריח טוב בבית עושה המון. האהובים עליי: תפוז ופצ'ולי למצב רוח טוב, אקליפטוס לרענון, לבנדר לרוגע.

  13. לבחור עץ אחד בגינה, בפארק או ביער שהוא שלך – זו פיסה קטנה של רוגע ונחמה. העץ שלי נמצא בפארק הירקון על גדות הנהר, והמחשבות הכי טובות שלי מגיעות כשאני יושבת תחתיו.

  14. את התובנה הזו ידעתי הרבה שנים, אבל גיליתי בעצמי רק לאחרונה. מדיטציה עושה שינוי גדול. זה הכלי הנגיש ביותר, הזול ביותר, הבטוח ביותר והמתגמל ביותר להתבוננות ולשיפור עצמי. אפילו 10 דקות ביום מאפשרות לי מעט יותר להעלות את המודעות, להתמלא בחמלה עצמית, ולעצור לפני שאני מגיבה. אבל המעט הזה הוא המון.

  15. תמיד אפשר לבחון מחדש את הסיפורים שאנחנו הכי מאמינים להם. נכון, זה לא קל בכלל. אבל כל ה"אני לא טובה בזה", "אני חייבת לעשות את זה", "אני לא יודעת לעשות את זה" – כל אלו עדיין נכונים? או שהם בתי כלא קטנים?

  16. את לא משתתפת פאסיבית בחיים שלך, אבל החיים לא תמיד מסתדרים לפי התוכניות שלך. את איפשהו באמצע, מנסה למצוא איזון בינך לבין זרימת הנהר.

  17. פחות חדשות ופייסבוק, יותר ספרים ומוזיקה. תמיד.

  18. אפשר (וכדאי) לקבל ולחבק תכונות שפעם נלחמתי בהן. התכונה שלי: במצבים מסוימים אני הרבה יותר נהנית להקשיב ולהתבונן, מאשר לדבר. אני לא חייבת לדבר וזה ממש ממש בסדר.

  19. כנראה שכבר ידעתי את זה, אבל רק לאחרונה הכרתי בזה: החוש העיקרי דרכו אני קולטת את הסביבה הוא הראיה. אני רואה כל פרט. שמה לב כשמשהו לא במקומו. יש לי זיכרון צילומי. אני מבינה הרבה יותר מהר כשאני קוראת. אני הכי מצליחה להתבטא בכתב. למה זה חשוב? כי זה בעיקר עוזר להבין איך לתקשר עם אחרים, במיוחד אם הם יותר שמיעתיים או תחושתיים.

  20. לשהות בטבע לפחות שעה בשבוע זה לא מותרות. זה הכרח.

  21. אם המצפן לא מגיע מבפנים, לעולם לא אמצא את הצפון.

  22. כבר די הרבה פעמים יצא לי להרהר במשפט: "הכל ידוע מראש והרשות נתונה". דיברתי עליו עם כל מיני אנשים, שאלתי מה הם חושבים שהוא אומר. לא מזמן צצה לי המחשבה שלמשפט הזה יש המשך פשוט: "…והרשות נתונה לשנות". אני לא יודעת אם זה נכון, אבל זה לפחות משהו ששווה לחשוב עליו.

  23. אני לא יודעת כלום. את לא יודעת כלום. אתה לא יודע כלום. עכשיו אפשר להפסיק להתווכח ולנסות לשכנע, ואפשר להתחיל להקשיב?

  24. גמישות יותר חשובה מהגדרות.

  25. עוד עשר שנים תתגעגעי לרגע הזה. אז אולי תעריכי אותו כבר עכשיו?

  26. כל אחד צריך למצוא את המקום שמאפס לו את המחשבות. אצלי זו המקלחת.

  27. למרות שאנחנו עם עצמנו כל החיים, יש לנו רק את המחשבות שלנו, ואנחנו רק יכולים להרגיש כמו שאנחנו מרגישים – איכשהו, להבין ולהתחבר לעצמנו זו המשימה הכי קשה שיש. אבל אין חשובה או מתגמלת ממנה.

  28. פעם חשבתי שלהישאר בלי תשובות זה הכי גרוע. היום אני חושבת שלהישאר בלי שאלות זה גרוע יותר.

  29. הדבר הזה שעדיין לא התמודדת איתו, אם לא תתמודדי איתו עכשיו, מתי כן? עוד חמש שנים? עוד עשר? אף פעם לא? עדיף עכשיו.

  30. כששיחה מתחילה לאבד כיוון ומגיעה למקומות שלא רצית שהיא תגיע, תמיד אפשר להגיד: "רגע, זו לא הייתה הכוונה שלי". האתחול הזה לשיחה, לרגשות, למצב – עושה המון.

  31. "מה אני יכול לתת?" זו שאלה שכדאי לשאול, לפחות כמו "מה אני יכול לקבל?"

  32. אף אחד לא שם לב לזה חוץ ממך. וגם אם כן, זה בטוח לא מהותי כמו שאת חושבת.

  33. ככל שזה יותר פשוט, ככה זה יותר נכון. האמת תמיד פשוטה.

  34. אני יודעת שאני בדרך כי אני מרגישה את הפער יותר ויותר מצטמצם.

  35. 35 תובנות לשנה אחת, זה יותר ממה שיכולתי לבקש. תודה.
📷 צילמה באהבה: julie.and.the.sun ❤️

8 תגובות הוסף תגובה

  1. תורה ואני הגיב:

    מזל טוב! מזל טוב! מזל טוב!
    וברוכה הבאה אל חלק ה״חזרה לעצמי״.

    קראתי ואהבתי כל תובנה.
    אבל אז קראתי שוב כדי לומר לך ש 1, 16 ו- 30 נגעו בי במיוחד.

    מאחל עוד שנים רבות ובריאות של יצירה ועשייה. ובעיקר של להיות. להיות מי שאת. רק מי שאת. בדיוק מי שאת.

    1. תודה רבה רבה על המחמאות והאיחולים!
      אין מחמאה טובה יותר מאשר הידיעה שמשהו שכתבתי הצליח לגעת.
      אני כבר מרגישה שהחלק השני יותר מרגש ומספק! באיזה חלק אתה? 🙂

      1. תורה ואני הגיב:

        מבחינת גיל אני בחלק השני (בן 3 😎), מבחינת ההרגשה, עדיין מהתל בין הצדדים.

      2. אולי אנחנו תמיד מהתלים בין הצדדים. לפעמים יותר ולפעמים פחות.

  2. תורה ואני הגיב:

    וזו הזדמנות גם לומר תודה על קרן האור שאת מביאה בבלוג הזה.
    בעיני יש בו בשורה אמיתית של שינוי, עם חיבור, אהבה, דיוק וענווה.

    1. וואו, תודה רבה. מרגש ומשמח כל כך.
      אף פעם לא הרגשתי כך לגבי הבלוג וזה מרגש אותי שכך הוא נתפס מהצד. זכיתי.

  3. יולי הגיב:

    מסכימה עם כל תובנה. הלוואי שהייתי מצליחה ליישם חלק מהתובנות האלה 😂

    1. תודה ג'ולס! את יכולה לכתוב הרבה תובנות בעצמך ❤

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s