מה נשתנה הפורים הזה

מאז שאני זוכרת את עצמי אהבתי את פורים.

חודשים לפני החג כבר הייתי מתכננת את התחפושת שלי.

נסיכה, בת ים, רקדנית…

בתור ילדה שאף פעם לא הרגישה נוח בעור של עצמה,

התחפושות היו קצת ממה שרציתי להיות.

**

השנה אני לא רוצה להתחפש,

ולא רק בגלל שאסור להתקהל.

אני לא רוצה להתחפש כי מאסתי במסכות.

אני לא רוצה להתחפש

כי בשנה האחרונה כל כך התאמצתי להסיר את השכבות,

ולנער את האבק שכיסה את האמת.

**

הלוואי והיה גם חג בו מפסיקים להתחפש.

יום אחד בו מותר להתלבש כמו האני האמיתי שלנו,

לשתף אמת שעוד לא יצאה לאור,

או אולי לחשוף את מה שאנחנו כל כך מפחדים להפגיש עם העולם.

את החג הזה הייתי אוהבת במיוחד.

6 תגובות הוסף תגובה

  1. תורה ואני הגיב:

    לוּ רק היה יום בו היינו חוגגים את היוֹת אנחנו.

    אבל את ללא ספק מקדמת את בוא היום הזה.

    1. איזו מחמאה ענקית, תודה רבה!

  2. יולי הגיב:

    מהממת אחת. אבל כיף לי להתחפש איתך! והתחפושות שלך תמיד הכי יפות 😍

    1. את מהממת! אז בואי נתחפש! ❤️

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s