בלי הסבר, פשוט כמו שזה

אם אשליך אבן לאגם שקט,

מיד אחרי ה"ספלאש", הוא יחזור להיות שקט.

כי ככה הכל.

רגעים באים וחולפים.

רגשות באים וחולפים.

ואני רוצה לשמוע אותם, לתת להם מקום.

**

אני מזכירה את זה לעצמי כשמתעורר בי רגש,

ובתגובה אני בולמת אותו עם איזה הסבר הגיוני.

"זה כואב, אבל… אולי זה לטובה."

"זה מכעיס, אבל… תנסי להבין."

ולרגש אין מקום,

אז הוא לא יכול לחלוף.

והוא שוקע.

והאגם לא שקט.

**

אני מתרגלת להפסיק עם הניגוד,

ופשוט להיות רגע במה שאני מרגישה.

זה כואב.

זה מכעיס.

זה מפחיד.

מותר לי להרגיש את הדברים כפי שהם צפים בי.

בלי הסבר ובלי היגיון.

ולרגש יש מקום,

אז הוא יכול לחלוף.

וכמו האבן שאני משליכה לאגם,

רגע אחרי יש שקט.

6 תגובות הוסף תגובה

  1. יולי הגיב:

    נכון! זה כל כך נכון וחכם. זה משהו שאני מנסה לתרגל גם עם עצמי. חשוב לתת מקום לרגשות 😘
    למרות שזה לא קל.

    1. הילי ג'פרי הגיב:

      זה לא קל בכלל! נעשה את זה יחד ❤️

  2. תורה ואני הגיב:

    כל כך יפה. לתת לרגש מקום. לא להתנגד לא להילחם, פשוט לתת מקום. לרדת איתו לאדמה. ואז לעלות משם חזק יותר, בריא יותר, מבין יותר.

    "גם רע עובר, אתה תראה. גם רע עובר, אתה תראה. הכל חולף"

    ומי, מי יוכל להקשיב לרגש של מישהו אחר ולתת לו יד, אם לא מי שכבר היה שם.

    1. הילי ג'פרי הגיב:

      תודה רבה על התגובה!
      כך לימדו אותנו – להתנגד ולהילחם ברגשות. להדחיק אותם. להקטין אותם. אבל רק כשהם חולפים ולא שוקעים מגיעה העליה שתארת – עם החוזק וההבנה.

  3. תורה ואני הגיב:

    ותודה על ההארה הקבועה, הכנה, הפותחת צוהר לעולם יפה ומדויק כל כך.

    1. הילי ג'פרי הגיב:

      תודה לכם על הקריאה, ההקשבה והתמיכה בדרך.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s