אולי היום הלב יחליט

הראש מנסה לעבוד יחד עם המציאות,

אני יודעת.

אולי הוא צודק, הראש השגרתי הזה.

אבל הרגעים בהם הלב קובע,

הרגעים האלו הם הכל.

הם האוויר לנשימה, הם הצחוק של הגוף,

הם ההתרחבות של הכנפיים.

המקרים בהם לא איכפת לי להגיד משהו מטופש,

הפעמים שהשיקול הכספי לא הכי חשוב,

הרגעים שאני יודעת שאני עומדת לטעות –

ועושה את זה בכל זאת.

כל אלו, מה הייתי בלעדיהם?

**

לפעמים אני חושבת שכל זה רק משחק,

וכל עוד אני במשחק – טוב לי.

עם המילים המטופשות,

הכסף שלא נחסך,

הטעויות והשטויות וההחלטות הגחמניות.

כי אני עדיין במשחק,

הלב שלי עדיין רוצה לשחק.

וכל אלו, מה הייתי בלעדיהם?