היי, רגשות

אנחנו לומדים מוקדם בחיים להתעלם מרגשות.

להחביא אותם. לדחוס אותם עמוק.

די לבכות. אל תכעס. עד החתונה זה יעבור.

אנחנו לומדים שאין להם מקום ליד אנשים,

כאילו הרגשות שלנו לא יפים מספיק בכדי לחלוק אותם.

**

אבל עכשיו אני מתנסה במשהו חדש.

אני מדברת עליהם.

נחשפת בפני אחרים.

אני מגלה שזה כבר לא כל כך מפחיד.

לא קורה כלום.

ההפך, יש מי שמקשיב.

**

תודה.

לאלו שנתנו לי לבכות לידם.

שנתנו לי להגיד שקשה.

שנתנו לי מקום להרגיש ולהיות אנושית.

שנתנו לי חיבוק, או יד, או מילה טובה.

שהבינו אותי.

**

אני לומדת להיות סבלנית עם הרגשות שלי.

אני לא מנסה לגרום להם לחלוף.

אני רק רוצה להבין, ולהתבונן, ולתת להם מקום.

הם לא צריכים לחלוף.