פרפרים בלב

מדהים אותי כמה אנחנו מסונכרנים עם העולם שבחוץ.
לפעמים קל לשכוח שגם אנחנו חלק מהטבע,
אבל השינויים מסביב מספרים:
הלב מגיב לחילופי העונות.
בחורף הוא מצטמצם, באביב הוא נפתח.
בחורף הוא עוטה שכבות, באביב הוא משיל אותן.
בחורף הוא כבד, באביב הוא קליל.
וככל שהייתי זקוקה לקלילות הזו,
כך אני תופסת קרני שמש ומכניסה אותן ללב שלי.
**
כתבתי לא מזמן שהחיים מחולקים לפרקים,
אבל גם הפרקים מחולקים לעונות.
בפרק הזה אני מרגישה שסוף סוף הגעתי לאביב שלי,
בתזמון מושלם עם הפריחה והפרפרים שבחוץ.
אני לא שוכחת את החורף,
אבל כשהשמש זורחת כל כך נעים לשחרר את הלב.
מדהים אותי כמה אנחנו מסונכרנים עם העולם שבחוץ.
**
עדכון-טים:
לא הייתי מאוד אקטיבית השבוע.
חזרה אליי אחת הסופרות שפניתי אליהן לפני כמה שבועות, ושוחחנו הרבה על האתגרים.
שלחנו זו לזו עותקים של הספרים שלנו, חשבנו על שיתוף פעולה אפשרי, ובעיקר שמחתי למצוא חיבור עם מישהי מבוגרת ממני בהרבה, בצד השני של העולם.
בשבוע הקרוב אני רוצה להעלות הילוך ולהיות יותר יעילה, כי בשבוע שחלף השמש והפרחים הוציאו אותי החוצה 🙂