מה אני יכולה לכתוב כשאני לא חושבת

הייתי ילדה כשהתחלתי לכתוב.

כתבתי מה שעלה בי ולא הקדשתי לזה מחשבה.

כך מילאתי דפים על גבי דפים,

עם רגשות שלא הבנתי,

ומשאלות לב מתוקות.

כשהתבגרתי, הראש רצה שנעשה עם זה משהו מועיל.

הוא רצה שנכתוב דברים עם מסר חשוב,

דברים שנוכל להתפרנס מהם,

או דברים שאחרים יאהבו.

אבל הילדה שכתבה לעצמה,

רק רצתה שיהיה מקום לעולם שלה.

**

כבר מזמן לא הצלחתי לכתוב משהו בלי לחשוב עליו קודם.

בלי לתכנן מה אני רוצה להגיד,

בלי להעריך אם הנושא חשוב מספיק, מעניין מספיק,

או מחדש משהו.

אני עוסקת בכתיבה ומתפרנסת ממנה,

זה בסדר שהראש מתכנן ומוציא לפועל.

אבל אני גם רוצה להיזכר מאיפה הכתיבה התחילה,

ולאפשר ללב לכתוב לפעמים,

בלי לבקש רשות ובלי לשאול את הראש איך.

**

כשהתיישבתי לכתוב את הפוסט הערב,

לא היה לי נושא ברור.

לא ידעתי מה בדיוק אני רוצה להגיד.

השתעשעתי בכותרת והחלטתי להמשיך משם.

ולפעמים זו הדרך הכי טובה להתחיל.

הלב מוכיח שהוא יודע לנווט.

**

עדכון-טים:

בשבוע שעבר אחותי הזכירה לי שאיכות המשימות חשובה לא פחות מהכמות.

וגם אם מילאתי רק משימה אחת או חלק ממנה, זו התקדמות.

זו תזכורת כל כך חשובה.

בימים האחרונים השקעתי מעט שעות בטים,

אבל המעט היה משמעותי מאוד.

השלמתי סוף סוף את המחקר על ההדפסה!

הערכתי עלות הדפסה במספר בתי דפוס,

קיבלתי הצעות מחיר משני מעצבים (מחכה שהשלישית תענה),

ומתחילה להתגבש אצלי החלטה לגבי הצעד הבא.

וההחלטה הזו, כמה משמח, היא החלטה של הראש והלב ביחד.

2 תגובות הוסף תגובה

  1. יולי הגיב:

    "ולאפשר ללב לכתוב לפעמים,

    בלי לבקש רשות ובלי לשאול את הראש איך."

    איזה משפט יפה ועוצמתי ❤

    1. הילי ג'פרי הגיב:

      תודה רבה ג'ולס. את יפה ❤

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s