כשאני חושבת במונחים גדולים –
"מה אני רוצה לעשות בחיים",
"מה משמעות החיים שלי",
"איפה אני רוצה להיות עוד 10 שנים" –
אני הולכת לאיבוד.
לא כי אני לא יודעת לאן אני הולכת,
אלא כי החיים הם לא קו ישר.
אנחנו לא מתקדמים בסולם,
אנחנו מתקדמים בספירלה.
**
גם אם עברתי דרך ארוכה,
אני יודעת שבמעגל הנוכחי אני תלמידה.
כאילו עליתי שוב לכיתה א'.
אני פוגשת את השיעורים שרלוונטים למעגל הזה,
אלה שלא הייתי יודעת להתמודד איתם
אם לא הייתי מסתלסלת למעלה ולרוחב.
**
את המילים הגדולות אני מחליפה במילים צנועות יותר.
"מה אני רוצה לעשות במעגל הזה",
"מה משמעות המעגל הנוכחי",
"איפה אני רוצה להיות כשהמעגל ייסגר".
ויש מרווח נשימה, והחלטות מרגישות פחות גורליות,
ורגשות נראים פחות נצחיים.
על כל שאר הדברים הגדולים אענה כשאגיע לשם.
**
עדכון-טים:
העותקים צפויים להגיע מוקדם יותר, ובתקווה אחזיק אותם כבר בשבוע הבא!
לפני שאני מתכננת את השלבים הבאים, כבר למדתי –
וזה השיעור הכי חשוב בשבילי במעגל הזה –
שדברים לא קורים כמו שאני מצפה שהם יקרו.
אני מדמיינת שהעותקים יהיו מושלמים, שהנייר יהיה איכותי והצבעים יהיו בוהקים.
אבל כבר למדתי שרוב הדברים צריכים כמה סבבים כדי להיות מדויקים.
בעבר הייתי מתאכזבת מאוד ולא הייתי יודעת איך לגשר בין הרצון למציאות.
היום אני מכינה את עצמי שיכול להיות שהספר יצריך עוד תיקונים.
וזה בסדר. אני אדע איך להתמודד אם כן.
אדע מה צריך לעשות כדי לתקן.
ובדיוק בגלל זה המציאות כבר לא כל כך מרתיעה 🙂

כל כך מרגיע ומדויק ועושה סדר.
תודה שנתת מילים צנועות
שמביאות שפיות לחיים העצומים האלה.
תודה רבה, פסי יקרה. אני ממשיכה לחפש את השפיות בעצמי 🙂
אלו מילים משמעותיות, אלו מילים יפות, וואו.
״את המילים הגדולות אני מחליפה במילים צנועות יותר.
"מה אני רוצה לעשות במעגל הזה",
"מה משמעות המעגל הנוכחי",
"איפה אני רוצה להיות כשהמעגל ייסגר".
ויש מרווח נשימה, והחלטות מרגישות פחות גורליות,
ורגשות נראים פחות נצחיים.״
תודה רבה אליעזר, כמו תמיד התגובות שלך מרגשות ומשמחות!