ציפיות לא חייבות להתגשם

כשהרגשות שלי צפים אני משתדלת לכתוב ביומן,

ובזמן האחרון אני שמה לב למשהו שחוזר על עצמו.

ציפיות שלא מתגשמות מובילות לרוב הרגשות השליליים:

כעס, אכזבה, תסכול וחוסר ביטחון.

אבל כשאני מתנקה מהציפיות ומסתכלת על מה שקרה במציאות,

אני מבינה שזה לא בהכרח פחות טוב,

זה רק שונה ממה שדמיינתי.

מה שקשה באמת זה הפער,

חוסר ההתאמה ביני לבין המציאות.

**

אז אני מתבוננת מחדש על המקרים שאכזבו אותי.

אם לא היו לי ציפיות,

האם הייתי יכולה ליהנות יותר מהדברים שקרו?

האם הייתי יכולה לקבל אותם כפי שהם בלי להשוות אותם למשהו אחר?

למה בכלל ציפיתי שדברים יקרו כפי שחשבתי?

אולי דברים יכולים לקרות יותר מבדרך אחת וזה עדיין יהיה בסדר?

**

אני לא אומרת שאפשר או שכדאי לחיות בלי ציפיות,

גם לא צריך להנמיך אותן כדי לא לחוות אכזבה.

אבל כשדברים לא קורים כמו שדמיינתי,

אני רוצה לנסות להגיב אחרת.

רגע לפני שאני צוללת לרגשות השליליים,

אני יכולה לשחרר את האחיזה במה שחשבתי שאמור לקרות.

ומתוך השחרור לבחור אם לקבל את הדברים הלא צפויים באהבה,

או לפעול כדי לשפר אותם.

**

הציפיות שלי לא חייבות להתגשם כדי שאשמח מהדברים שקורים.

האם אני יכולה לשחרר אותן יותר?

2 תגובות הוסף תגובה

  1. תורה ואני הגיב:

    איזה יופי של דיאלוג פנימי. אהבתי.
    שחרור הציפיות והאחיזות = חופש ושלווה = ביטחון.

    1. הילי ג'פרי הגיב:

      תודה רבה! זו למידה חדשה בשבילי ואני עוד מתבוננת בה, אבל היא בהחלט משחררת יותר מאשר להיאחז בציפיות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s