אחד הציטוטים האהובים עליי הוא "החיים הם איזון של להחזיק ולהרפות" של המשורר רומי.
הימים האחרונים הזכירו לי כמה הוא נכון אבל גם כמה קשה למצוא את האיזון הזה.
כל כך הרבה פעמים נאחזתי בדברים שלא נועדו לי או שחררתי דברים שיכולתי להתעקש עליהם יותר.
אני לוקחת נשימה עמוקה ולומדת לקבל שאיזון הוא משהו שצריך לעבוד עליו.
זה שביל שצריך ללכת בו באיטיות, עד שהוא הופך לטבעי.
**
אני מחפשת את הדרך שלי להגיע לאיזון הזה,
להחזיק רק את הדברים החשובים שמועילים לי,
כאלו שיש להם את היכולת לשמח אותי.
לשחרר בלי מאבק את הדברים שכבר לא טובים לי,
כי אני קשובה ויודעת מבפנים שנכון להרפות.
האיזון הזה חייב להיות פשוט, נקי, ברור.
אם זה משמח – להחזיק, אם זה מעיק – לשחרר.
**
בדרך לאיזון יש המון למידה.
אני לומדת לתת אמון בתהליך ולמצוא נחמה בחוסר הוודאות.
אני לומדת לסמוך על תחושת הבטן שלי ולדעת מתי להחזיק מעמד ומתי הגיע הזמן לשחרר.
אני לומדת להעריך את הרגעים שביניהם ולמצוא את היופי באיזון החיים.
כמו נשימה, יש זמן להחזיק, יש זמן לשחרר.
שניהם טובים כשהם מאוזנים.
**
רומי צדק, החיים הם איזון של להחזיק מעמד ולהרפות.
הבלוג של יום ראשון 