רשימות, משימות, דברים שצריך לעשות.
לפעמים אני מרגישה שאני רק מוסיפה ומוחקת,
אבל לעולם בחוץ זה לא ממש משנה.
באותם ימים שבהם נראה ששום דבר לא הולך לפי התכנית,
כשהבלתי צפוי מוציא אותי מאיזון,
אני נזכרת שלחיים יש קצב משלהם.
זה אולי לא תמיד הקצב שציפיתי לו,
אבל זו תזכורת טובה שאני לא יכולה לשלוט בהכל.
לפעמים, הדבר הכי טוב שאני יכולה לעשות הוא להתמסר, לשחרר ולסמוך.
**
זו רק תזוזה קטנה ממה שחשבתי,
סטייה קטנה מהתוכנית.
זה רק נתיב חדש שלא ראיתי קודם,
כשהייתי שקועה בדברים שאני צריכה לעשות.
בסופו של דבר, יום מוצלח לא נמדד בכמה הספקתי,
אלא ביופי הרגעים שמילאו אותו.
**
אז במקום למהר אל קו הסיום,
אני צוחקת לעצמי על התכנונים שלא צלחו.
שחררתי את הצורך בשלמות.
רשימה ארוכה של משימות שהושלמו לא באמת תעשה לי טוב יותר.
אז אני הולכת לישון עם חיוך,
מחבקת את היום שהיה למרות הבלתי צפוי.
אני אמשיך מחר בראש פתוח.
הבלוג של יום ראשון 