תובנות עונתיות

כשהימים מתארכים ואנחנו עוברים לשעון קיץ, אני יותר שמחה.

זו תזכורת שיש יותר שמש בשבילי, ושהאור שלה כאן כדי ללטף אותי.

זו תזכורת לעונות המתחלפות, כמו התקופות של החיים,

תזכורת לכך שימים קרים תמיד נגמרים.

תזכורת שהכל מעגלי, מסתובב ומשתנה בלי סוף.

ובסיבוב הזה, אני מוצאת את המקום שלי תחת השמש.

אני כבר יודעת שזה לא נכון לחפש מקום שהשמש לא שוקעת בו לעולם.

המקום הזה לא קיים.

מה שנכון זה ללמוד איך לגדול ולנוע עם הזמנים המשתנים,

איך להעריך כל רגע וכל עונה על מה שהיא מציעה.

ועכשיו כשהאביב כבר כאן,

אני אוספת את כל מה שלמדתי בחורף,

מתנערת מהתרדמה ומשאירה את הגשמים מאחור.

כי זה מה שהשמש רוצה שאעשה,

שאקח את החום והאנרגיה שלה כדי לצמוח.

כמו העולם שסביבי, גם אני חלק ממנו.

ואם עכשיו הוא מתעורר, זה גם התור שלי.