יש צמח בחלון שלי.
הבאתי אותו הביתה באפריל האחרון, כשהפרחים האדומים שלו תפסו אותי.
אבל עד מהרה הם קמלו ונשרו, והותירו את הענפים עירומים ויבשים.
המשכתי להשקות אותו בכל יום, גם כשנראה היה שלא יתעורר.
בינתיים הסתיו והחורף חלפו, והוא עדיין נותר רק צמח חשוף בחלון שלי.
מחכה בסבלנות.
אבל לא הפסקתי לדאוג לו,
בתקווה שיפרח שוב.
ויום אחד באביב, הפרחים האדומים הפתיעו אותי.
הם חזרו לחיים והזכירו לי –
לכל דבר יש את הזמן שלו.
**
ובדיוק כמו הצמח הזה, גם את עוברת עונות בחיים.
לפעמים את מרגישה שאת פורחת, והשמש לצידך.
בפעמים אחרות, את פשוט מדלגת בין העליות והירידות, מחכה שמשהו טוב יקרה.
**
אבל גם בחורף, אל תפסיקי לדאוג לאדמה שלך.
המשיכי להזין את הראש ואת הנשמה שלך, גם כשנראה שהאביב לא יגיע.
בדיוק כמו הצמח בחלון שלי, יום אחד, תפרחי שוב.
ואת תהיי חזקה ויפה יותר מאי פעם.
**
זכרי את זה תמיד – לכל דבר יש את הזמן שלו.
לפעמים את פורחת, לפעמים את פשוט מכינה את עצמך לפריחה הבאה.
הבלוג של יום ראשון 