מחשבות על עבדות וחירות

אין עבדות מוחלטת, גם אין חירות מוחלטת.

אנחנו נולדים חופשיים במחשבה אך מוגבלים בתנועה,

אז גדלים להיות חופשיים בתנועה ומוגבלים במחשבה.

**

אני מהרהרת הרבה על חופש, על שעבוד. על אושר.

אם האדון מעניק לנו אוכל ומקום להניח עליו את הראש,

זה קל? זה נוח? זה מספיק? זה משמח?

ואם חירות היא הזכות לבחור,

ובבחירה יש ויתור וכל ויתור הוא כואב,

אז חירות כואבת גם היא.

**

בשבילי, להיות חופשי אומר לבחור לפי הקול שבפנים.

וזה קשה.

זה קשה כי אין קול מבחוץ שיגיד מה נכון ומה לא.

אין קול מבחוץ שיגדיר, אין קול מבחוץ שיכוון.

זה אתה והקול שלך,

ואתה צריך למצוא אותו בין כל הקולות. בעצמך.

הקול שבראש תמיד ירצה את מה שהוא מכיר,

כי הוא רק רוצה לשרוד.

הקול שבגוף תמיד ירצה לצאת מהחדר המוכר,

ולו רק בשביל לנוע ולחפש.

אולי בגלל זה חופש כל כך מתקשר לנדודים.

**

אין עבדות מוחלטת, רק המחיר שצריך לשלם בשביל החופש.

אין חירות מוחלטת, רק יותר או פחות כבלים שמחזיקים.

בין שתיהן אני נעה.

אולי זה כבר יותר חופש מאי פעם.

IMG_20170410_002348_040